Written by מדריך מקוצר לטיפולי הרמת סינוס
התחום של טיפולי שיניים בכל הקשור לנושא שיקום הפה עבר בשנים האחרונות תמורות רבות, וכיום ניתן לקבל מגוון רחב של טיפולים שונים אשר משקמים בעיות שונות של השיניים והחניכיים ומשפרים את איכות החיים של המטופלים על פי הצרכים שלהם כמובן.
אחד מן הטיפולים הללו הוא לא אחר מאשר הרמת סינוס. המטרה של טיפול להרמת סינוס היא ליצור תוספת עצם בחלקים האחוריים של הלסת העליונה. זהו טיפול שיניים נפוץ יחסית, המתבצע כאשר יש צורך בהחדרת שתל דנטלי בחלקים האחוריים של הלסת והמשתיל נתקל בבעיה של חוסר בנפח עצם מספק. חלל האוויר הקיים באיזור זה של הלסת קרוי הסינוס המקסילרי והחדרה של שתל דרך עצם לא מספקת עשויה ליצור דלקות וזיהומים. על מנת להימנע ממצב כזה מתבצע טיפול להרמת סינוס המעבה את כמות העצם באיזור.
הרמה פתוחה
נהוג להבחין בין מספר סוגים של טיפול הרמת סינוס. הטיפול הראשון הוא הרמת סינוס פתוחה ובו המנתח מבצע פתח בצד החיצוני של הלסת על מנת לקבל גישה אל החלל המקסילרי. תפקידו של המנתח בשלב הזה הוא להרים את הרירית בחלל הסינוס מבלי לקרוע אותה. לאחר מכן ממקם המנתח גרגירי עצם כתושה בין רצפת החלל לבין הרירית המוקמת, סוגר את החלל ותופר את החניכיים.
הרמה סגורה
הרמת סינוס סגורה היא תהליך בו מתבצע קדח קטן דרך עצם הלסת מתוך חלל הפה עצמו. גם כאן נדרש המנתח לדחוף את רירית הסינוס כלפי מעלה, אך הפעם דרך החריר שנוצר ולא מהצד. ישנם מכשירים טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים את דחיקת הרירית כלפי מעלה וניתן גם להחדיר צינורית אשר בקצה שלה בלון מתנפח.
סיכויי הצלחה וסיכונים בטיפולים מהסוג של הרמת סינוס
לסיכום, טיפולי הרמת סינוס אינם נחשבים מסוכנים ורמת ההצלחה שלהם גבוהה במיוחד. רוב הכשלים בטיפולים אלו נגרמים כתוצאה מרירית סינוס שנקרעת כבר במהלך הטיפול. המנתח יכול להחליט האם לתקן את רירית הסינוס הקרועה או להפסיק את הניתוח ולבצע ניסיון נוסף בתום ארבעה חודשי איחוי והחלמה.
